ההשלכות של שינויי האקלים נחווים ברחבי העולם. מתופעות כמו רעידות אדמה והתפרצויות געשיות ועד גלי חום הרסניים, אין להכחיש את העדויות. רק השנה, 2015, היו אסונות טבע רבים שהשפיעו על אזורים שונים, כמו רעידות האדמה בנפאל והתפרצות הר הגעש קאבולקו בצ'ילה. אירועים אלה אינם רק מקריים, אלא משקפים מגמה מדאיגה, המעידה על כך שהאיום הגרוע ביותר על האנושות כבר כאן וכאן כדי להישאר.
גרמניה חווה את ההשפעות של שינויי האקלים.
ספציפית, בגרמניה, א בַּצוֹרֶת זורע הרס בשדות יבול ומאגרי מי שתייה. לדברי מוג'יב לטיף, חוקר מאוניברסיטת קיל, זו רק ההתחלה של סימנים שאין לטעות בהם שההשלכות של שינויי האקלים נחווים. לטיף מזהיר שאם לא יינקטו צעדים דרסטיים כדי לעצור את ההשפעות הללו, הן בצורות ככל שהגשם יהפוך לעוצמתי יותר ויותר, מה שיפגע באזרחים ובחקלאים כאחד. בנוסף, ניתן למצוא את ההשפעות של שינויי האקלים על החי והצומח באירופה במחקר העוסק בנושא זה.
החוקר מדגיש כי בעשורים האחרונים חלה עלייה ניכרת ב frecuencia משתי התופעות הקיצוניות הללו (בצורת ומשקעים). אם המצב יימשך במסלול זה, מזהיר לטיף, החל משנת 2050, החברה תצטרך בהכרח להסתגל לאקלים המשתנה יותר ויותר. עתיד לא בטוח זה מהדהד עם דיווחים על האופן שבו הצפות מסיביות באירופה יהפכו תכופות יותר עד סוף המאה.
בעוד לטיף רואה בשינויי האקלים מציאות שאין להכחישה, יש מי שנשאר סקפטי. עם זאת, התחזית שלו ברורה: עד סוף המאה הזו, החקלאים הגרמנים ייאלצו להתמודד עם הפסדים משמעותיים. בגלל מזג אוויר בלתי צפוי. זה יפעיל אפקט דומינו המשפיע על כל האוכלוסייה, שכן מחירי המזון צפויים לעלות עקב הביקוש הגובר בתקופה של ייצור קשה יותר ויותר. בהקשר זה, גרמניה עומדת בפני אתגרים משמעותיים הנידונים בפורומים שונים.
אבל לא הכל אבוד. יש סיבה להיות אופטימיים. ועידת האו"ם תתקיים בפריז בדצמבר, שם צפוי להגיע הסכם שיחייב את כל המדינות להילחם במשותף בבעיה החמורה הזו. שמירה על תקווה בפעולה קולקטיבית גלובלית היא חיונית לעתיד כדור הארץ.
הקונטקסטואליזציה של שינויי האקלים בגרמניה
בהקשר האירופי, גרמניה ביססה את עצמה כמובילה במדיניות אקלים, תוך קידום יוזמות ושיתופי פעולה ברמה הבינלאומית. זה חיוני כי הגבלת עליות הטמפרטורה הגלובלית יכולה להיות מושגת רק אם כל המדינות פועלות יחד. אחד המרכיבים המרכזיים במאבק זה הוא "העסקה הירוקה" של האיחוד האירופי, הקובע כי המטרה היא להשיג ניטרליות אקלים עד 2050. גרמניה לקחה חלק פעיל במשימה זו, תומכת ברפורמות ושינויים במדיניות הסחר בפליטות של האיחוד האירופי והעלאת מחיר CO2 כדי לתמרץ את הגנת האקלים.
הממשלה הפדרלית הגרמנית ביקשה גם ליצור שותפויות אקלימיות עם מדינות אחרות, במיוחד מתפתחות, כדי לעזור להן להתרחק מייצור אנרגיה מבוסס פחם. זה עולה בקנה אחד עם ההתחייבויות שנקבעו במספר הסכמים בינלאומיים, שבהם התחייבה גרמניה יותר מ שישה מיליארד יורו להגנה על האקלים והסתגלות במדינות הזקוקות לכך. ההשלכות של השקעה זו הן חיוניות להבנת האופן שבו גרמניה ושינויי האקלים מתייחסים להקשר העולמי.
מבחינה מקומית, המצב בגרמניה עדיין מדאיג. גלי חום, בצורת ואירועי קיצון אחרים החלו להיות נפוצים יותר. בין 1991 ל-2018, חום קיצוני גרם למותם של יותר מ-22,000 בני אדם במדינה, ואם הפליטות יימשכו ללא פיקוח, ההערכה היא שמספר מקרי המוות הקשורים לחום עשוי להכפיל פי ארבעה עד 2050. הצורך ביישום צעדי הסתגלות לשינוי האקלים הופך להיות קריטי יותר ויותר.
תרחיש זה מעלה את הצורך הדחוף בכך פעולה מהירה, שכן צעדי הסתגלות להשלכות של שינויי אקלים לוקחים לעתים שנים עד שהם הופכים ליעילים. דוחות IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים) מצביעים על כך ששינויי אקלים עלולים להרע את תנאי החיים, במיוחד עבור הדורות הבאים. דוחות אלו חיוניים להקשר של האתגרים העומדים בפני גרמניה ושינויי האקלים בשטחה.
אתגרים משפטיים ופוליטיים במאבק בשינויי האקלים
ההרשעה האחרונה של ממשלת גרמניה על ידי בית המשפט המנהלי העליון בברלין-ברנדנבורג מדגישה את חוסר הפעולה במאבק בשינויי האקלים. בית המשפט הורה להנהלה לנקוט צעדים דחופים להפחתת פליטת גזי חממה, במיוחד במגזרי הובלה y בנייה, שאחראים ל-20% ו-30% מפליטת ה-CO2, בהתאמה. פסק דין זה מדגיש את הלחץ שעומד בפני ממשלתו של אולף שולץ, שמחכה להשתתפותה ב-COP28.
בית המשפט דחק בממשלה הפדרלית לנקוט בפעולה מהירה וליישם תוכנית חירום במגזרים קריטיים. פסק הדין מבוסס על תלונה שהגישו ארגוני סביבה המאשימים את הממשלה באי טיפול בהתחממות הגלובלית. ארגונים לא ממשלתיים בירכו על הפסיקה וקבעו כי בית המשפט הבהיר שהממשלה חייבת לעמוד ביעדי האקלים שלה. חוסר ההתאמה של אמצעים אלה הוא נושא שחוזר על עצמו בדיונים על האופן שבו גרמניה ושינויי האקלים קשורים זה בזה.
החקיקה הגרמנית להגנת האקלים קובעת מגבלות פליטת CO2 לכל מגזר. אם חריגה מגבולות אלו, על המשרדים הרלוונטיים להגיש תוכנית חירום להפחתת הפליטות בתוך שלושה חודשים. במגזר של הובלה, הרמות המותרות חרגו ביותר מ-3.1 מיליון טון, ובעוד בנייה, תמורת 2.5 מיליון טון. זה מצביע על כך שהאמצעים שיושמו עד כה לא היו מספיקים, ועסקו רק ב-5% מהפער בין הפליטות בפועל לבין המגבלות המוטלות בחוק.
מחויבויות האקלים והעתיד של גרמניה
במטרה להפחית את פליטת גזי החממה ב-65% עד 2030 בהשוואה ל-1990 וב-88% עד 2040, גרמניה הולכת לקראת ניטרליות פחמן בשנת 2045. זוהי התקדמות משמעותית בהשוואה ליעדים קודמים. כדי להשיג זאת, הקואליציה הממשלתית קבעה ש-80% מהחשמל חייב להגיע ממקורות מתחדשים עד שנת 2030. תוכניות אלו הן צעד חשוב בכיוון הנכון, אך נותר עוד הרבה מה לעשות.
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור גרמניה הוא השגת מעבר אנרגיה זה תוך הבטחת היציבות הכלכלית והחברתית של המדינה. זה כולל השקעה משמעותית בטכנולוגיה לייצור אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית והפחתת פחמן של תעשיות עתירות אנרגיה. גם יישום מערכת תמחור פחמן והפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל נמצאים על סדר היום הרפורמה. גישה זו חיונית, במיוחד בהתחשב במחקרים עדכניים המאשרים את ההשפעות של שינויי האקלים.
יוזמות בינלאומיות
ברמה הבינלאומית, גרמניה הצטרפה לקואליציית האקלים והאוויר הנקי מאז 2012, המשקפת את מחויבותה למאבק בשינויי אקלים וזיהום אוויר. מאמץ זה מתמקד בהפחתת מזהמי אקלים קצרי חיים (SLCPs), אשר אחראים לעליות טמפרטורה משמעותיות ולהידרדרות באיכות האוויר במדינות רבות. קואליציה זו שואפת לקדם צעדים משולבים לטיפול הן בשינויי האקלים והן בזיהום האוויר, תוך הדגשת ההתמקדות של גרמניה בבריאות הסביבה העולמית.
גרמניה תמכה ביוזמות אקלים שונות, והקצתה כ-130 מיליון אירו בתמריצים כלכליים שלא רק שואפים לייצב את הכלכלה אלא גם לטפל בדחיפות במשבר האקלים. בשנת 2019 מימנה המדינה 46 פרויקטים ברחבי העולם להפחתת מזהמי האקלים, המכסים תחומים כמו ייצור אנרגיה, תחבורה, חקלאות וניהול פסולת בר קיימא. סוג זה של מימון חיוני להבנת תפקידה של גרמניה במאמץ העולמי להילחם בשינויי האקלים.
קידום טכנולוגיות המימן, כחלק מאסטרטגיית המימן הלאומית של גרמניה, מיושם גם במסגרת זמן שצופה שתשתית מימן תהיה פעילה עד 2028. זה מייצג צעד משמעותי לקראת אימוץ מקורות אנרגיה נקיים וברי קיימא. חיוני שגרמניה ומדינות אחרות יתחייבו בתקיפות ליעדים ולהסכמים בינלאומיים של שינויי אקלים.
חוק ההסתגלות לשינויי אקלים שאומץ לאחרונה בגרמניה נועד להקים מסגרת אסטרטגית המתאמת את מאמצי ההסתגלות בכל רמות הממשל. מסגרת זו תאפשר גישה מובנית יותר לאמצעי הסתגלות ויישום יעדים ספציפיים ובר-השגה. חוק זה צפוי להיכנס לתוקף באמצע 2024, המהווה תגובה הכרחית לאתגרים המתהווים הנובעים משינויי האקלים.
עם הלחץ הגובר על משאבי המים והמשאבים החקלאיים באזורים רבים, מדיניות שמטרתה קיימות והתאמה נעשית רלוונטית יותר ויותר. השקעה בטכנולוגיה ובפרקטיקות ברי קיימא היא קריטית לצמצום ההשפעות של שינויי האקלים ולהבטחת עתיד בטוח ומשגשג יותר לדורות הבאים.
הפרספקטיבה הגלובלית חייבת לכלול גם מאמצים משותפים לשימור המגוון הביולוגי ולמזער השפעות שליליות על מערכות אקולוגיות. שיתוף פעולה בינלאומי חיוני להתמודדות עם אתגרים אלו, שכן שינויי האקלים אינם יודעים גבולות ומשפיעים על כל המדינות בצורה מקושרת.
ככל שהמאמצים לבלום את ההתחממות הגלובלית מתגברים, חיוני שגרמניה תמשיך להוביל את הדרך ביישום מדיניות אקלים אפקטיבית ושמדינות אחרות ילכו בעקבותיה. רק באמצעות מחויבות קולקטיבית ונחושה נוכל להתעמת ולהתגבר על ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים, ולהבטיח כוכב לכת ראוי למגורים לדורות הבאים.
