האם אתה מאלה שנהנים לאכול פירות טרופיים? הם טעימים, נכון? מנגו, פפאיה, אשכולית ... וכמובן אבוקדו שצריכתם העולמית הולכת וגדלה, וזה חדשות מעניינות אך לא לגמרי חיוביות. העובדה היא, שעם ביקוש גדול יותר, החקלאים זקוקים לאדמה עיברית יותר ופעמים רבות זה אומר היערות של מדינה כרותים יערות, עם כל המשתמע מכך.
מקסיקו היא היצרנית המובילה של עצי אבוקדו, אשר קצירם מייצג את 30% מהייצור העולמי, וגם כמעט כל זה מיוצא, במיוחד ליפן, צרפת, קנדה וארצות הברית. בספרד ובהולנד גם קונים הרבה; עד כדי כך שהם שתי מדינות אירופה שמייבאות הכי הרבה מחו"ל.
אם המגמה לא תשתנה, הצריכה מוערכת לגדול ביותר מ 10% בשנים הקרובות, ולכן מקסיקו מנסה להסתגל לגידול בביקוש. איך הם עושים את זה? כפי שהוסבר בסרטון שפורסם ב NowThisNews, חקלאים הם כריתת יערות אורן לשתול אבוקדו. זהו מדד שיש בהכרח השפעות על הסביבה.
ירידת העצים עושה להגדיל פחמן דו חמצני באווירה, מחריף את שינויי האקלים עוד יותר. בנוסף, אבוקדו צורך הרבה יותר מים מיערות אורן, שם אגב פרפר המלכה תופס מקלט במהלך החורף. אם אין יערות אורן, פרפר זה עלול להיכחד.
אז מה לעשות? לדעתי האידיאל יהיה למצוא איזון. אנחנו לא יכולים להמשיך ככה. כשאנחנו הולכים לקנות אנחנו לא רק קונים אלא גם אומרים שאנחנו מעוניינים במוצרים מסוימים; ואם הם מבוקשים מאוד, הם יופקו בקנה מידה גדול כך שאף אחד לא יישאר בלעדיו. וזה יכול להיות השלכות חמורות מאוד על כדור הארץ.
בהקשר זה, חיוני להבין את השפעה סביבתית של גידול אבוקדו, תופעה שהתפשטה לא רק באמריקה הלטינית, אלא גם בספרד ובמקומות אחרים. האבוקדו הפך לאחת מאותן דוגמאות פרדיגמטיות לאופן שבו למאכלים פופולריים יכולים להיות השלכות הרסניות על הסביבה.
צריכת מים בייצור אבוקדו
El מים הם משאב חיוני לגידול אבוקדו. ההערכה היא כי כדי לייצר קילוגרם בודד של אבוקדו, יותר מ 1.000 ליטר מים. נתון זה ניכר בהשוואה לגידולים אחרים, ומעלה שאלות רציניות לגבי קיימות הייצור שלו באזורים שבהם מים מועטים, כמו אזורים רבים של מקסיקו וספרד.
באזורים מסוימים במקסיקו מגדלים אבוקדו באזורים מוכי מים, מה שהוביל לסכסוכים בין חקלאים לקהילות מקומיות התלויות באותם משאבי מים. הלחץ על המים הוביל ל ניצול יתר של אקוויפרים, המשפיעה על האוכלוסייה המקומית המתמודדת עם מחסור במי שתייה.
כריתת יערות ואובדן המגוון הביולוגי
La בירוא יערות הקשור לגידול אבוקדו במקסיקו מדאיג. מטעי אבוקדו נרחבים החליפו שטחים נרחבים של יערות מקומיים, מה שלא רק משפיע על המגוון הביולוגי של האזור, אלא גם תורם באופן משמעותי שינוי האקלים.
כריתה חסרת הבחנה של עצים כדי לפנות מקום למטעי אבוקדו הביאה לאובדן מיני החי והצומח, כמו גם לשיבוש של מערכות אקולוגיות שלמות. יש לכך השפעה ישירה על שירותי מערכות אקולוגיות שהיערות מספקים, כמו ויסות אקלים ושימור מים.
במובן זה, חשוב לשקול כיצד אובדן של ביומות זה יכול להשפיע על האיזון האקולוגי ולהחמיר את ההשפעה הסביבתית של גידול אבוקדו.
שימוש בחומרי הדברה ודשנים
כדי למקסם את הייצור ולהילחם במזיקים המאיימים על היבולים, חקלאים רבים פונים לשימוש אינטנסיבי של חומרי הדברה ודשנים כימיים. למוצרים אלו, למרות שהם יעילים בהגדלת היבול, יש השפעות הרסניות על בריאות הקרקע ומקורות המים הסמוכים.
זיהום קרקע ומים כתוצאה משימוש בחומרים חקלאיים אלה הוא בעיה הולכת וגוברת, המשפיעה הן על המערכות האקולוגיות הטבעיות והן על הקהילות התלויות באדמות ובמים אלו לצורך פרנסתם.
טביעת הרגל הפחמנית של אבוקדו
La טביעת רגל פחמנית הקשורים לייצור והובלה של אבוקדו הוא גם ניכר. למרות שרוב ההשפעה הסביבתית נוצרת במהלך הגידול, הובלת אבוקדו ממקסיקו לשווקים מרוחקים, כמו אירופה וארצות הברית, תורמת בנוסף לפליטת גזי חממה.
התחבורה הימית, למרות שהיא יעילה יותר בפחמן מתחבורה אווירית, עדיין מייצרת פליטות משמעותיות המחמירות את התחממות כדור הארץ.
חלופות בר קיימא לצריכת אבוקדו
למרות האתגרים הללו, קיימות חלופות ברות קיימא להפחתת ההשפעה הסביבתית הקשורה לצריכת אבוקדו. הנה כמה הצעות:
- צריכה מתונה: הפחיתו את תדירות צריכת האבוקדו ובחרו בפירות וירקות מקומיים אחרים שאינם דורשים כל כך משאבי מים.
- אבוקדו מיוצר באחריות: בחר אבוקדו משיטות חקלאות מוסמכות בנות קיימא המכבדות את הסביבה.
- הפחתת פסולת: הפק את המרב מכל אבוקדו על ידי קניית רק מה שאתה צריך והימנע מבזבוז מזון.
האבוקדו בהקשר העולמי
מקסיקו, יצרנית האבוקדו הגדולה בעולם, מתמודדת עם אתגרים עצומים בשל הביקוש הגובר הגובר. המצב במדינת מיצ'ואקן, בה מגדלים 90% מהאבוקדו של מקסיקו, הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו ניתן לראות בחקלאות אינטנסיבית חרב פיפיות.
הוא אמנם היה מקור עושר עבור חקלאים רבים, אך הביא עמו גם בעיות כגון חוסר ביטחון תזונתי ו זיהום סביבתי. יתרה מכך, התלות של החקלאים בשווקים הבינלאומיים פירושה לעתים קרובות שהם נתונים לשיטות מסחר לא הוגנות ולתנודות מחירים בלתי נשלטות.
הגידול ביצוא האבוקדו הוביל ל עומס על משאבים מקומיים, שכן גידולים אלו מתחרים על מים ואדמה עם פעילויות חקלאיות אחרות ועם הצרכים האנושיים הבסיסיים של קהילות סמוכות. לפיכך, גידול אבוקדו מציב דילמה של קיימות שיש לטפל בה בדחיפות.
תעשיית האבוקדו מתמודדת עם ביקורת לא רק על השפעתה הסביבתית, אלא גם על נושאים הומניטריים. תועד הקשר בין חקלאות אבוקדו אינטנסיבית לפשע מאורגן, כאשר קבוצות מרוויחות מייצור והפצה של אבוקדו בתנאים שלרוב אינם חוקיים ולא אתיים.
הדיווחים מדהימים, וזה מדאיג אותי בצורה קיצונית,