הרי געש הם מבנים גיאולוגיים מרתקים המחברים את פנים כדור הארץ עם פני השטח שלו. הארובות הטבעיות הענקיות הללו לא רק אחראיות לפיסול נופים געשיים מרשימים, אלא גם השפיעו על ההיסטוריה האנושית באמצעות התפרצויותיהם. כדי להבין טוב יותר כיצד הם מתנהגים, הגיאולוגיה מסווגת אותם לסוגים שונים לפי קריטריונים שונים. ביניהם בולטים הרי הגעש הידרומגמטי, סדקים y תת קרקעי, המציגים מאפיינים ייחודיים הן בהיווצרותם והן בפעילותם המתפרצת.
סיווג זה מאפשר לנו לנתח את המקור, הדינמיקה המתפרצת והסיכונים הקשורים לכל סוג, דבר החיוני למניעת אסונות טבע ולתכנון טריטוריאלי. יתר על כן, הכרת מקרים היסטוריים של התפרצויות עוזרת לנו להבין את ההשפעה האמיתית של תופעות אלו על הסביבה והאוכלוסייה. במאמר זה, אנו לוקחים אתכם למסע גיאולוגי שלם כדי לגלות כיצד הרי געש מסווגים, הסוגים העיקריים שלהם, ואילו דוגמאות מהחיים האמיתיים מלמדות אותנו לקחים חשובים. אם אתה רוצה להעמיק בנושא, אנו מזמינים אותך לקרוא עליו געשיות וחשיבותה.
כיצד מסווגים הרי געש?
ניתן לסווג הרי געש באמצעות קריטריונים גיאולוגיים וגעשיים שונים. בין הרלוונטים ביותר הם:
- לפי סוג ההתפרצות: מגמטי, phreatomagmatic או phreatic.
- בשל צורתו ומבנהו: מגן, הר געש סטרטו, חרוט אפור, כיפה וכו'.
- לפי הפעילות שלך: פעיל, לא פעיל או נכחד.
- לפי סוג הלבה והמוצרים הנפלטים: בזלת, אנדזיטית, דציטית או ריוליטית.
בין הסיווגים הספציפיים יותר הם הרי געש הידרומגמטיים, הרי געש סדקים ו - התפרצויות תת-קרקעיות או תת-קרחוניות, שהם חלק מהטיפוסים המתפרצים המוגדרים על ידי האופן שבו מאגמה ואלמנטים אחרים כמו מים מתקשרים. כדי להבין טוב יותר את התכונות השונות, אתה יכול לעיין במאמר בנושא סוגי הרי געש.
התפרצויות געשיות: נפיץ ונוצץ
אחד ההיבטים המרכזיים בוולקנולוגיה הוא להבדיל ביניהם התפרצויות נפץ y מִשׁתַפֵּך:
- חומרי נפץ: מאופיינים בשחרור אלים של שברים מוצקים, גזים ואפר. זה מתרחש כאשר המאגמה צמיגה ועתירת סיליקה, אשר לוכדת גזים ויוצרת לחץ.
- מִשׁתַפֵּך: מאגמה נוזלית ודלה בגזים. לבה זורמת בצורה חלקה מהמכתש או מהבקע, ויוצרת זרימות נרחבות אך ללא פיצוצים גדולים.
הרי געש בהוואי, למשל, מייצגים סוג ברור של התפרצות שפיכה, בעוד שהרי געש Plinian או Pelian מרמזים על התפרצויות נפץ בעלות כוח הרס רב. הבנת המנגנונים הללו חיונית, ולמידע נוסף על סיווגם, תוכל לקרוא את המאמר בנושא הר געש טמבורה.
התפרצויות מגמטיות: סיווג ודוגמאות
התפרצויות אלו מתרחשות כאשר מאגמה עולה אל פני השטח, ויוצרת סוגים שונים של הרי געש בהתאם להתנהגותם. בואו נסתכל על העיקריים שבהם:
התפרצויות פליניאניות
הם הכי אלימים והרסניים. הם מאופיינים בעמודים מתפרצים שיכולים להגיע ביניהם 20 ו -30 קילומטר גָבוֹהַ. הם מחליפים שלבים נפיצים ושפכים, עם הקרנה של אפר, גזים, לבה ופירוקלאסטים. דוגמה היסטורית הייתה התפרצות וזוב בשנת 79 לספירה שקברה את פומפיי והרקולנאום. התפרצויות אלו הן גם אינפורמטיביות לחקר הרי געש רדומים, אותם תוכלו לחקור עוד כאן. לחקור הרי געש רדומים.
הרי געש אחרים בפליני כוללים הר טיידה (סְפָרַד), Popocatepetl (מקסיקו), פוג'יאמה (יפן) ו הר סנט הלנס (אַרצוֹת הַבְּרִית).
התפרצויות פלאן
הם חייבים את שמם להר הגעש הר פלה במרטיניק. אלו הן התפרצויות נפיצות ביותר, עם מאגמה צמיגה מאוד שסותמת את הארובה. ההתפרצויות יוצרות עננים בוערים או זרמים פירוקלסטיים המסוגלים להרוס את כל הנקרה בדרכם. ההתפרצות של 1902 הרסה את העיירה סן-פייר. סוג זה של פעילות חיוני להבנת ה געשיות וסלעי בקע.
התפרצויות וולקן
המאגמה הפחות נוזלית ויותר צמיגה גורמת למכתש להיסתם, בניית לחץ וגורמת לפיצוצים עזים. הלבות מתפרקות במהירות, ומייצרות עננים צפופים של אפר ופצצות געשיות. בדרך כלל הם יוצרים קונוסים עם מדרונות גדולים. דוגמה: הר הגעש וולקנו באיי ליפארי.
התפרצויות סטרומבוליות
התפרצויות אלו מתחלפות בין שלבי נפץ קלים לזרמי לבה. לבה היא צמיג יותר מאשר בסוגי הוואי אבל שומר על נזילות מסוימת. נוצרים קונוסים מרובדים המכונים הרי געש סטרטו. הר הגעש סטרומבולי, באיטליה, מייצג סוג זה והיה פעיל במשך מאות שנים. כדי להבין טוב יותר את פעילותו המתפרצת, אתה יכול לבדוק כאן אודות מה זה לבה.
התפרצויות הוואי
מאגמה יוצאת דרך סדקים או צינורות וולקניים עם זרימות רציפות של לבה נוזלית מאוד עם מעט גז. הן ההתפרצויות השקטות ביותר וקשורות להרי געש של שיפוע נמוך והרחבה גדולה. דוגמה בולטת: הרי געש בהוואי כמו Kilauea.
התפרצויות איסלנדיות או סדקים
סוג זה של התפרצות מתרחש לאורך כל הדרך סדקים או סדקים גדולים בקרום, שם יוצאת לבה נוזלית מאוד. זרמי הלבה מתרחבים ויוצרים רמות וולקניות עבות. דוגמאות ידועות כוללות את רמת דקאן בהודו וב סדק לאקי באיסלנד.
התפרצויות Phreatomagmatic: כאשר מאגמה מתערבבת עם מים
סוג זה של התפרצות נוצר על ידי אינטראקציה בין מאגמה ומים (מימים, אגמים או מי תהום). תערובת פתאומית זו מייצרת קיטור בלחץ גבוה שגורם לפיצוצים עזים. שלושה תת-סוגים מזוהים:
התפרצויות סורטאיין
הם מתרחשים במים רדודים (כגון ים או אגמים) ומייצרים פיצוצים עקב מגע ישיר בין מאגמה למים. שמו בא מהאי Surtsey (איסלנד), שנולד ב-1963 לאחר התפרצות מסוג זה. הם יכולים להיווצר איים געשיים חדשים. התפרצויות אלו מעניינות במיוחד לחקר ה- מקורם של איים חדשים.
התפרצויות תת-מימיות
נפוץ מאוד אבל לא מאוד גלוי. לחץ המים מונע גזים להשתחרר בקלות. הם בדרך כלל לא שמים לב אליהם, למעט כאשר יש שחרור גדול של מאגמה או כאשר הם מתרחשים באגמים, שם ההשפעות שלהם בולטות יותר.
התפרצויות תת-קרחוניות
הם מפתחים מתחת לשכבות גדולות של קרח, כמו קרחונים. מאגמה ממיסה קרח וצוברת מים, מה שעלול לגרום לפיצוצים או ליצור אגמים תת-קרחוניים. סוג זה של התפרצות קשור להרי געש באיסלנד או אנטארקטיקה. בדרך כלל יש להם צמרות שטוחות ומדרונות תלולים.
התפרצויות פראטיות: ללא נוכחות של מאגמה
התפרצויות פראטיות הן נפץ געשי ללא מוצא למאגמה. הם מתרחשים כאשר מים באים במגע עקיף עם מקור חום געשי, כמו מאגמה עמוקה, ולפתע הופכים לקיטור, מה שיוצר פיצוץ מסיבי.
סוג זה של התפרצות משליך מים, אפר, סלעים וקיטור לאוויר אך מבלי לפלוט לבה. למרות שהם פחות מרהיבים, הם יכולים להיות מאוד מסוכנים בגלל לא מציגים סימנים קודמים ברורים.
מקרים סמליים של התפרצויות געשיות
להלן, נסקור כמה מאירועי ההתפרצות המתועדים ביותר הממחישים בצורה מושלמת את הסוגים השונים של הרי געש והתפרצויות:
הר הגעש Quizapu (צ'ילה, 1932)
התפרצות פליניאנית שהושקה עמוד אפר בגובה 30 ק"מ, המשפיע על אזורים של ארגנטינה וברזיל. הוא גרם לנזק סוציו-אקונומי נרחב ולירידה עולמית בטמפרטורה בחצי הכדור הדרומי.
הר הגעש הדסון (צ'ילה, 1991)
התפרצות נפץ גדולה, עם פיזור של 4 ק"מ³ של טפרה שהגיע ליותר מ-1200 קילומטרים. הוא גרם לנזק חמור בפטגוניה, השפיע על בעלי חיים ויצר מדבר.
הר הגעש פלנצ'ון-פטרואה (ארגנטינה-צ'ילה, 1991)
התפרצות phreatomagmatic שיצר מכתש חדש ופיזר אפר לגובה של פחות מ-1000 מטר. אף על פי שהיה בעוצמה נמוכה, הייתה לו השפעה חזקה על בעלי החיים והביאה לפינויים מונעים.
הר הגעש לסקר (צ'ילה, 1993)
התפרצות סובפליניאנית עם עמוד מתפרץ באורך של עד 23 ק"מ. הוא פיזר אפר עד ארגנטינה וגרם לזרימות פירוקלסטיות בצ'ילה. אירוע זה היה אחד החשובים בצפון צ'ילה.
הר הגעש צ'איטן (צ'ילה, 2008)
התפרצות נפיצה לאחר יותר מ-9000 שנים של חוסר פעילות. ה היווצרות כיפה סיליקית והתמוטטותו שלאחר מכן יצרה זרימות פירוקלסטיות ולאהרים. העיר פונתה לחלוטין.
Puyehue - Cordón Caulle Volcanic Complex (צ'ילה, 2011)
התפרצות פיסורה עם עמוד מתפרץ של עד 14 ק"מ ונפילת אפר בארגנטינה. נמל התעופה של ברילוצ'ה היה סגור למשך 7 חודשים. היו גם זרימות פירוקלסטיות ופליטות מתמשכות במשך חודשים.
הר הגעש קופהו (ארגנטינה-צ'ילה, 2012)
התפרצות בהתחלה הידרומגמטי שהתפתח לסטרומבוליאן. חרוט פירוקלסטי נוצר בתוך המכתש ומפל אפר תועד עד 50 ק"מ. העיר Caviahue פונתה זמנית.
הר הגעש קלבוקו (צ'ילה, 2015)
התפרצות סובפליניאנית אלימה עם טור 17,5 ק"מ. התרחשו זרימות פירוקלסטיות, לאהרים ופינוי המונים. בארגנטינה גרם אפר לשיבושי אוויר ולנזקים לבעלי חיים.
אירועים אלו מוכיחים זאת סיווג הרי געש לפי התנהגותם המתפרצת הוא כלי חיוני למחקר וניהול של סיכון געשי. מפיצוצים ענקיים של פליניאן ועד להתפרצויות שקטים ונרחבים בסגנון הוואי, כל סוג של הר געש מייצג דינמיקה גיאולוגית ייחודית עם השלכות מגוונות באותה מידה.
