הרי געש הם מבנים גיאולוגיים מרתקים המחברים את פנים כדור הארץ לעומק פני השטח שלו. ארובות טבעיות ענקיות אלו אחראיות לא רק לפיסול נופים געשיים מרשימים, אלא גם השפיעו על ההיסטוריה האנושית באמצעות התפרצויותיהן. כדי להבין טוב יותר את התנהגותם, הגיאולוגיה מסווגת אותם לסוגים שונים לפי קריטריונים שונים. ביניהם, בולטים הרי געש הידרומגמטיים , סדקים ותת -קרקעיים , המציגים מאפיינים ייחודיים הן בהיווצרותם והן בפעילות ההתפרצות שלהם.
סיווג זה מאפשר לנו לנתח את המקור, הדינמיקה של ההתפרצויות והסיכונים הנלווים לכל סוג, דבר בסיסי למניעת אסונות טבע ולתכנון שימושי קרקע. יתר על כן, הבנת התפרצויות היסטוריות עוזרת לנו להבין את ההשפעה האמיתית שיש לתופעות אלו על הסביבה והאוכלוסייה. במאמר זה, ניקח אתכם למסע גיאולוגי מקיף כדי לגלות כיצד מסווגים הרי געש, את הסוגים העיקריים שלהם ודוגמאות מהעולם האמיתי המציעות לקחים חשובים. אם תרצו להעמיק בנושא זה, אנו מזמינים אתכם לקרוא על געשיות וחשיבותה.
כיצד מסווגים הרי געש?
ניתן לסווג הרי געש באמצעות קריטריונים גיאולוגיים וגעשיים שונים. בין הרלוונטים ביותר הם:
- לפי סוג ההתפרצות: מגמטי, phreatomagmatic או phreatic.
- בשל צורתו ומבנהו: מגן, הר געש סטרטו, חרוט אפור, כיפה וכו'.
- לפי הפעילות שלך: פעיל, לא פעיל או נכחד.
- לפי סוג הלבה והמוצרים הנפלטים: בזלת, אנדזיטית, דציטית או ריוליטית.
סיווגים ספציפיים יותר כוללים הרי געש הידרומגמטיים , הרי געש עם בקעים והתפרצויות תת-קרחוניות או תת-קרקעיות , אשר נופלים תחת סוגי ההתפרצויות המוגדרים על ידי האופן שבו מאגמה ויסודות אחרים, כגון מים, מקיימים אינטראקציה. כדי להבין טוב יותר את המאפיינים השונים, ניתן לעיין במאמר על סוגי הרי געש.
התפרצויות געשיות: נפיץ ונוצץ
אחד ההיבטים המרכזיים בוולקנולוגיה הוא ההבחנה בין התפרצויות נפיצות להתפרצויות סוחפות :
- חומרי נפץ: מאופיינים בשחרור אלים של שברים מוצקים, גזים ואפר. זה מתרחש כאשר המאגמה צמיגה ועתירת סיליקה, אשר לוכדת גזים ויוצרת לחץ.
- מִשׁתַפֵּך: מאגמה נוזלית ודלה בגזים. לבה זורמת בצורה חלקה מהמכתש או מהבקע, ויוצרת זרימות נרחבות אך ללא פיצוצים גדולים.
הרי געש בהוואי, לדוגמה, מייצגים סוג ברור של התפרצות עצומה, בעוד שהתפרצויות פליניות או פליאניות כוללות התפרצויות נפיצות בעלות כוח הרסני רב. הבנת מנגנונים אלה היא קריטית, ולמידע נוסף על סיווגם, ניתן לקרוא את המאמר על הר טמבורה.
התפרצויות מגמטיות: סיווג ודוגמאות
התפרצויות אלו מתרחשות כאשר מאגמה עולה אל פני השטח, ויוצרת סוגים שונים של הרי געש בהתאם להתנהגותם. בואו נסתכל על העיקריים שבהם:
התפרצויות פליניאניות
אלו הן ההתפרצויות האלימות וההרסניות ביותר. הן מאופיינות בעמודי התפרצות שיכולים להגיע לגובה של בין 20 ל-30 קילומטרים . הן מתחלפות בין שלבים נפיצים לשלבים משתפרים, עם פליטת אפר, גזים, לבה וחומר פירוקלסטי. דוגמה היסטורית לכך הייתה התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה , שקברה את פומפיי והרקולנאום. התפרצויות אלו גם אינפורמטיביות לחקר הרי געש רדומים, שתוכלו לחקור לעומק כאן ב"חקר הרי געש רדומים".
הרי געש פליניים אחרים כוללים את טיידה (ספרד), פופוקטפטל (מקסיקו), פוג'יאמה (יפן) והר סנט הלנס (ארה"ב).
התפרצויות פלאן
הם נקראים על שם הר הגעש הר פלה במרטיניק. אלו התפרצויות נפיצות ביותר, כאשר מאגמה צמיגה מאוד סותמת את פתח הפתח. ההתפרצויות מייצרות זרמים פירוקלסטיים או ענני אש המסוגלים להרוס כל דבר בדרכם. ההתפרצות של 1902 החריבה את העיר סן-פייר. פעילות מסוג זה חיונית להבנת געשיות וסלעים מגמטיים.
התפרצויות וולקן
המאגמה הפחות נוזלית ויותר צמיגה גורמת למכתש להיסתם, בניית לחץ וגורמת לפיצוצים עזים. הלבות מתפרקות במהירות, ומייצרות עננים צפופים של אפר ופצצות געשיות. בדרך כלל הם יוצרים קונוסים עם מדרונות גדולים. דוגמה: הר הגעש וולקנו באיי ליפארי.
התפרצויות סטרומבוליות
התפרצויות אלה מתחלפות בין שלבים מתפרצים עדינים לבין זרמי לבה. הלבה צמיגה יותר מאשר בהרי געש בהוואי אך שומרת על נוזליות מסוימת. נוצרים חרוטים שכבתיים המכונים סטרטו-וולקנו. הר הגעש סטרומבולי באיטליה הוא דוגמה לסוג זה והוא פעיל במשך מאות שנים. כדי להבין טוב יותר את פעילותו ההתפרצתית, תוכלו ללמוד עוד על לבה כאן.
התפרצויות הוואי
מאגמה נובעת מבקיעים או צינורות געשיים בזרמים רציפים של לבה נוזלית מאוד עם מעט גז. אלו הן ההתפרצויות השקטות ביותר והן קשורות להרי געש בעלי שיפועים נמוכים ושטחים גדולים . דוגמה בולטת לכך היא הרי הגעש של הוואי, כמו קילוואה.
התפרצויות איסלנדיות או סדקים
סוג זה של התפרצות מתרחש לאורך סדקים או סדקים גדולים בקרום כדור הארץ, שדרכם יוצאת לבה נוזלית מאוד. זרמי הלבה מתפשטים ויוצרים מישורים געשיים עבים. דוגמאות ידועות כוללות את רמת דקאן בהודו ואת סדק לאקי באיסלנד.
התפרצויות Phreatomagmatic: כאשר מאגמה מתערבבת עם מים
סוג זה של התפרצות נוצר על ידי אינטראקציה בין מאגמה למים (ימים, אגמים או מי תהום). תערובת פתאומית זו מייצרת קיטור בלחץ גבוה הגורם לפיצוצים אלימים. מזוהים שלושה תת-סוגים:
התפרצויות סורטאיין
הם מופיעים במים רדודים (כגון ים או אגמים) וגורמים לפיצוצים עקב מגע ישיר בין מאגמה למים. שמם מגיע מהאי סורטסי (איסלנד), שנוצר בשנת 1963 לאחר התפרצות מסוג זה. הם אף יכולים ליצור איים געשיים חדשים . התפרצויות אלו מעניינות במיוחד לחקר מקורם של איים חדשים.
התפרצויות תת-מימיות
נפוץ מאוד אבל לא מאוד גלוי. לחץ המים מונע גזים להשתחרר בקלות. הם בדרך כלל לא שמים לב אליהם, למעט כאשר יש שחרור גדול של מאגמה או כאשר הם מתרחשים באגמים, שם ההשפעות שלהם בולטות יותר.
התפרצויות תת-קרחוניות
הם מתפתחים מתחת לשכבות קרח גדולות , כמו קרחונים. מאגמה מתיכה את הקרח ואוגרת מים, שיכולים לגרום לפיצוצים או ליצור אגמים תת-קרחוניים. סוג זה של התפרצות מזוהה עם הרי געש באיסלנד או באנטארקטיקה. בדרך כלל יש להם פסגות שטוחות ומדרונות תלולים.
התפרצויות פראטיות: ללא נוכחות של מאגמה
התפרצויות פריאטיות הן התפרצויות געשיות נפיצות ללא שחרור מאגמה . הן מתרחשות כאשר מים באים במגע עקיף עם מקור חום געשי, כמו מאגמה עמוק מתחת לאדמה, והופכים לפתע לאדים, ויוצרים פיצוץ גדול.
התפרצות מסוג זה משגרת מים, אפר, סלעים ואדים לאוויר אך אינה מייצרת לבה. למרות שהן פחות מרהיבות, הן עלולות להיות מסוכנות מאוד משום שלעתים קרובות חסרות להן סימני אזהרה ברורים.
מקרים סמליים של התפרצויות געשיות
להלן, נסקור כמה מאירועי ההתפרצות המתועדים ביותר הממחישים בצורה מושלמת את הסוגים השונים של הרי געש והתפרצויות:
הר הגעש Quizapu (צ'ילה, 1932)
התפרצות פליניאנית שגרמה לפליטה של עמוד אפר בגובה 30 ק"מ , ופגעה באזורים בארגנטינה ובברזיל. היא גרמה לנזק חברתי-כלכלי משמעותי ולירידה עולמית בטמפרטורה בחצי הכדור הדרומי.
הר הגעש הדסון (צ'ילה, 1991)
התפרצות אדירה ופיצוצית, עם פיזור של 4 קמ"ק של טפרה שהגיעה ליותר מ-1200 קילומטרים. היא גרמה נזקים קשים בפטגוניה, פגעה בבעלי חיים וגרמה למדבור.
הר הגעש פלנצ'ון-פטרואה (ארגנטינה-צ'ילה, 1991)
התפרצות פריאטומגמטית יצרה מכתש חדש ופיזרה אפר לגובה של פחות מ-1000 מטרים. למרות שעוצמתה נמוכה, השפיעה באופן משמעותי על בעלי החיים והובילה לפינויים מוקדמים.
הר הגעש לסקר (צ'ילה, 1993)
התפרצות סובפליניאנית עם עמוד מתפרץ באורך של עד 23 ק"מ. הוא פיזר אפר עד ארגנטינה וגרם לזרימות פירוקלסטיות בצ'ילה. אירוע זה היה אחד החשובים בצפון צ'ילה.
הר הגעש צ'איטן (צ'ילה, 2008)
התפרצות נפיצה התרחשה לאחר יותר מ-9000 שנות תרדמה. היווצרות כיפת סיליקה וקריסה שלאחר מכן יצרו זרימות פירוקלסטיות ולהר. העיר פונתה לחלוטין.
Puyehue - Cordón Caulle Volcanic Complex (צ'ילה, 2011)
התפרצות סדק עם עמוד התפרצות בגובה של עד 14 ק"מ ומפולת אפר התרחשה בארגנטינה. נמל התעופה של ברילוצ'ה נסגר למשך 7 חודשים. היו גם זרימות פירוקלסטיות ופליטות רציפות במשך חודשים.
הר הגעש קופהו (ארגנטינה-צ'ילה, 2012)
ההתפרצות החלה כהתפרצות הידרומגמטית שהתפתחה להתפרצות סטרומבוליאנית. חרוט פירוקלסטי נוצר בתוך המכתש, ואפר נרשמה עד 50 ק"מ משם. העיירה קאוויאהואה פונתה זמנית.
הר הגעש קלבוקו (צ'ילה, 2015)
התפרצות תת-פליניאנית אלימה יצרה עמוד אפר בגובה 17,5 ק"מ . זרימות פירוקלסטיות, להרים ופינויים המוניים התרחשו. בארגנטינה, נפילת אפר גרמה לשיבושים בטיסות ולנזק לבעלי חיים.
אירועים אלה מדגימים כי סיווג הרי געש לפי התנהגות ההתפרצות שלהם הוא כלי חיוני לחקר וניהול סיכונים געשיים. החל מהתפרצויות פליניות ענקיות ועד להתפרצויות שקטות ונרחבות בסגנון הוואי, כל סוג של הר געש מייצג דינמיקה גיאולוגית ייחודית עם השלכות מגוונות באותה מידה.
