אחד מענפי הגיאולוגיה הוא פליאוקלימטולוגיה. זה עוסק במחקר של קרום כדור הארץ, נופים, רשומות מאובנים, תפוצה של האיזוטופים השונים באוקיאנוסים וחלקים אחרים של הסביבה הפיזית שקשורים ליכולת לקבוע את ההיסטוריה של שינויי האקלים על פני כדור הארץ. מרבית המחקרים הללו כוללים חקירות היסטוריות במטרה להיות מסוגלים ללמוד את כל ההשפעות שיש לפעילות האנושית על האקלים.
במאמר זה אנו הולכים לספר לכם את כל המאפיינים, הפעולה והחשיבות של הפליאוקלימטולוגיה.
תכונות עיקריות
כאשר אנו מדברים על חקר קרום כדור הארץ, אנו מתכוונים לשינויים בהרכבו ובמבנהו. העובדה שהיבשות נעות מדי שנה פירושה שהאקלים של אזור שונה בהתאם למיקומו. רוב המחקרים בפליאוקלימטולוגיה מתייחסים נוכחותם של בני אדם ופעילויות כלכליות וכיצד הם משפיעים על אקלים כדור הארץ. הדוגמאות העדכניות ביותר למחקרים בפליאוקלימטולוגיה מתייחסות לשינויי אקלים, שהרלוונטיות שלהם תועדה בהקשרים שונים הקשורים לסביבה.
כידוע, חלו שינויים אקלימיים שונים מאז הקמת כוכב הלכת שלנו ועד היום. כל שינוי באקלים נגרם על ידי שינויים שונים בהרכב האטמוספירה. עם זאת, כל השינויים האקלימיים הללו התרחשו בקצב טבעי שאפשר למיני הצומח והצומח השונים המופצים ברחבי העולם ליצור מנגנוני הסתגלות כדי להיות מסוגלים לשרוד מול תרחישים חדשים. שינויי האקלים הנוכחיים המתרחשים במאה זו מתרחשים בקצב מואץ שאינו מאפשר ליצורים החיים להסתגל אליו. נוסף, עלינו להוסיף את ההשפעות הסביבתיות הנוצרות מפעילות אנושית.
הרס מערכות אקולוגיות ובתי גידול טבעיים של מינים הוא אחד הגורמים החשובים ביותר להיעלמות המגוון הביולוגי. המנגנונים הבסיסיים הגורמים לשינויים ולשינויים באקלים יכולים להיות מ- נדידת יבשות למחזורי הסיבוב והמסלול של כדור הארץ. ניתן לומר כי פליאוקלימטולוגיה חוקרת את אקלים העבר על פי מדדים גיאולוגיים טבעיים. ברגע שמקבלים נתונים על אקלים העבר, אתה מנסה לחשוף כיצד התפתחו טמפרטורות ומשתנים אטמוספריים אחרים לאורך התקופות ההיסטוריות של כדור הארץ.
מטרת הפליאוקלימטולוגיה
כל התחקירים שפותחו על חקר האקלים של העבר יכולים לאשר כי האקלים של כדור הארץ מעולם לא היה יציב. וזה שבכל מאזני הזמן זה משתנה וממשיך לעשות זאת גם היום ויעשה זאת בעתיד. האקלים משתנה לא רק על ידי פעולה אנושית אלא גם באופן טבעי. כל השינויים הללו מחייבים לדעת את החשיבות של מה הנטיות הטבעיות של שינויי האקלים. באופן זה, מדענים יכולים להעריך באופן אובייקטיבי את ההשפעה האמיתית שיש למעשיו של האדם על תנאי הסביבה של ימינו.
הודות לחקר ההשפעות הסביבתיות של פעילות אנושית על האקלים, ניתן לפתח מודלים חיזויים שונים לאקלים העתיד. למעשה, החוק הכולל את כל הפעולות הנוגעות לשינוי האקלים הנוכחי פותח על סמך המחקר המדעי של האקלים ושינוייו. זה היה בסיסי כדי להבין כיצד תרבויות שונות, כגון תרבות עמק האינדוס, מותאמים לשינויי אקלים משמעותיים בתולדותיהם.
במהלך העשורים האחרונים צצו תיאוריות שונות המנסות להסביר את מקורות השינויים האקלימיים השונים שסבל מכוכב כדור הארץ. רוב שינויי האקלים התרחשו לאט, בעוד שאחרים התרחשו בפתאומיות.. תיאוריה זו היא שגורמת למדענים רבים להטיל ספק בכך ששינויי האקלים הנוכחיים אינם מונעים מפעילות אנושית. השערה המבוססת על ידע אסטרונומי מקשרת בין תנודות באקלים לבין שינויים במסלול כדור הארץ.
שחזור של פליאוקלימטולוגיה
על מנת לקבל מושג עולמי על האקלים לאורך ההיסטוריה, יש צורך בשחזור פליאוקלימטי. שחזור זה מציב כמה אתגרים ניכרים. זאת אומרת, אין שיאי אקלים אינסטרומנטליים יותר מ -150 השנים האחרונות מכיוון שלא היו מכשירי מדידה לטמפרטורה ולמשתנים אטמוספריים אחרים. זה הופך את השחזורים הכמותיים לקשים ביותר. לעתים קרובות, נעשות טעויות שונות למדידת טמפרטורות העבר. מסיבה זו, יש צורך להכיר את כל התנאים הסביבתיים של העבר כדי לבסס מודלים מדויקים מעט יותר.
הקושי בשחזור פליאו-אקלימי נעוץ בכך שלא ידוע בוודאות מה היו תנאי הטמפרטורה במשקעים הימיים, פני הים, עומקם, פעילות האצות ועוד. אחת הדרכים לקבוע את טמפרטורת הים של פעם היא באמצעות מדד U.K/37. אינדקס זה מורכב מניתוח המשקעים הימיים של כמה תרכובות אורגניות המיוצרות על ידי אצות פוטוסינתטיות חד תאיות. אצות אלו ממוקמות באזור הפוטי של הים. אזור זה הוא המקום שבו אור השמש פוגע בצורה כזו שהוא מאפשר להתרחש פוטוסינתזה של אצות. הקושי בשימוש במדד זה טמון בעובדה שלא ידוע עד כמה היו עומק האוקיינוסים באותה תקופה, באיזו עונה בשנה ניתן היה למדוד אותו, קווי הרוחב השונים וכו'.
לעתים קרובות חלו שינויים סביבתיים המולידים סביבות שאינן מקבילות לסביבה הנוכחית. כל השינויים הללו היו ידועים הודות לרישומים גיאולוגיים. השימוש במודלים אלה איפשר לפלאוקלימטולוגיה לעשות התקדמות גדולה בהבנתנו את מערכת האקלים העולמית. אין ספק שאנו שקועים בשינויי אקלים בהתחשב בכך שרישומי העבר מראים לנו שגם טמפרטורת הים וגם הצמחייה, הרכב האטמוספירה או זרמי האוקיינוס משתנים מעת לעת במחזוריות של עשרות אלפי שנים.
אני מקווה שעם מידע זה תוכלו ללמוד עוד על פליאוקלימטולוגיה וחשיבותה.