El שעון אסטרונומי של עיר היא אחת האטרקציות התיירותיות המדהימות ביותר מכיוון שיש לה היסטוריה ותפקוד נהדרים. לדוגמא, עבור המבקרים בפראג, השעון האסטרונומי הוא אחד המקומות המתויירים ביותר. בין הסיפורים שמספרים יש כמה מדהימים.
לכן, אנו הולכים להקדיש את המאמר הזה כדי לספר לך את כל ההיסטוריה והמאפיינים של שעון אסטרונומי של פראג.
שעון אסטרונומי המסוגל להציג זמן
בהיסטוריה של השעון האסטרונומי יש פרטים רבים שהם מדהימים לחלוטין. לדוגמה, אחד מהם הוא שהם הגיעו אל המאסטר שבנה את השעון הזה כדי שלא יוכל ליצור עוד אחד כזה שוב. יש הסבורים שזהו קמיע המשמש לשמור על בטיחות מוחלטת של כל האזרחים. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והאמת על מיתוסים מסוימים בהיסטוריה מתגלה, אנו משאירים את הסיפורים הללו מאחור כדי להתמקד באופן שבו הם פועלים. גם כשהשנים חולפות, חלקי השעון האסטרונומי נותרים מרתקים עבור כל חובב מערכות אנלוגיות.
וזה שעון המסוגל להראות זמן בדרכים רבות, בדומה ל-a שָׁעוֹן שֶׁמֶשׁ. העיצוב הוא של א אסטרולבה ומורכב משלושה הילוכים המסוגלים לסמן 3 רגעי זמן בו זמנית. אם נסתכל על החלק העליון נראה תיאטרון בובות שנמצא בין שני תריסים בו נמשכים 5 השליחים. כל אחד מהם עוזב כל 60 דקות כדי לציין מה השעה. הדמויות מודרניות יותר מהשעון, אם כי הן מהמאה ה -XNUMX. משמעות הדבר היא שהדמויות הוצגו לאחר יצירתם.
בתחתית השעון האסטרונומי יש לנו לוח שנה שיש בו איורים של החודשים והעונות. בנוסף, הוא מציין את הקדוש של כל יום בשנה. לשני הצדדים יש עניין אמנותי שמושך אלפי תיירים לפראג שנה אחר שנה. התכשיט של השעון הזה הוא הגוף המרכזי שכן הוא היה פריט שתוכנן במקור בשנת 1410.
קיבולת שעון אסטרונומית
וזה שהשעון הזה מרשים מאוד מכיוון שהוא מסוגל לציין את הזמן בחמש דרכים שונות. מערכת החלקים שלה די מוזרה. אנו הולכים לפרט על כל אחד מהם. מצד אחד, יש לנו את השמש המוזהבת שנע סביב מעגל גלגל המזלות. היצירה הזו מסוגלת להראות לנו שלוש שעות בו זמנית. האינדיקציה הראשונה היא המיקום של יד הזהב. הוא ממוקם על ספרות רומיות ומספר לנו את הזמן בפראג. כאשר היד עוברת דרך קווי הזהב זה מציין את הזמן בצורה של שעות לא שוות. לבסוף, כשעוברים דרך הטבעת החיצונית, הם מציינים את השעות שלאחר הזריחה על פי הזמן הבוהמי.
יכולת נוספת שיש לשעון האסטרונומי היא לציין את הזמן שבין הזריחה לשקיעה. המערכת לציון זמן זה מחולקת ל-12 "שעות". לשם כך, השתמש במרחק בין השמש למרכז הכדור. יש לקחת בחשבון שמדידה זו משתנה במהלך השנה, שכן לא כל הימים הם באותו אורך. ככל שאנו מתקרבים לעונת הקיץ יש לנו ימים ארוכים יותר והזמן בין הזריחה לשקיעה ארוך יותר. להיפך, כשאנחנו בעונת החורף יש לנו אורך קצר יותר בין הזריחה לשקיעה.
שלישית, בקצהו החיצוני של השעון האסטרונומי מופיעים מספרים הכתובים בגופן של שוואבאכר בזהב. מספרים אלה אחראים על ציון העבודות כפי שנעשו בבוהמיה ומתחיל לסמן החל מהשעה 1 בערב. כדי שזה יעלה בקנה אחד עם זמן השמש, הטבעות נעות לאורך כל השנה כך שניתן למדוד אותן בצורה מדויקת יותר.
מצד שני, יש לנו את טבעת גלגל המזלות. הוא אחראי על ציון מיקום השמש על האקליפטיקה. האקליפטיקה היא לא יותר מהעקומה שדרכה נע כדור הארץ סביב השמש. זהו הקו שלאורכו מתרחשת תנועת התרגום הארצי. סדר טבעת גלגל המזלות מוסבר כבסיס המישור האליפטי. זה די נפוץ למצוא אותו על כל שעון אסטרונומי. התנועה תלויה בדיסק שמניע את טבעת גלגל המזלות.
כמה סקרנות
סדר הטבעת נובע משימוש בהגנה סטריאוגרפית של המישור האקליפטי. הקוטב הצפוני משמש בסיס למטוס זה. זה אולי נראה כמו חלק מוזר, אבל זה הסדר שנמצא ברוב השעונים האסטרונומיים. לבסוף, אחד הקוריוזים זה יש כדור ירח שמראה לנו את שלבי הלוויין שלנו. התנועה כאן דומה לשעון הראשי אך מעט מהירה יותר. עיקר הבולטות שמצביע השעון האסטרונומי היה בגוף המרכזי.
סקרנות נוספת היא שהוא מורכב מדיסק נייח במרכז ומספר דיסקים מסתובבים הפועלים באופן עצמאי לחלוטין. לסיכום אנו רואים שיש לה את טבעת גלגל המזלות ואת הקצה החיצוני שכתובים בטיפוגרפיה של שוואבאכר. יש לו גם שלוש מחטים: אחת מהן היא היד, היד השנייה היא השמש שעוברת דרכה מלמעלה למטה ושלישית נקודת כוכב המחוברת לטבעת המזלות.
היום זו אולי מערכת פשוטה למדי למראה אבל בזמנה היא הייתה ילד פלא טכני. אנחנו מדברים על היצירה הראשונה שנבנתה בשנת 1410 ואין יותר מאשר להשוות את הטכנולוגיה של אז לזו של עכשיו. יש לציין שהמערכת המכנית כל כך איטית עד שאי אפשר להעריך את התנועה בעין האנושית בזמן אמת. אם אנו רוצים לראות את תנועת השעון האסטרונומי עלינו להקליט ואז להתקדם. ישנם גם כמה מודלים ממוחשבים שבהם אנו יכולים לעשות בדיקות שונות כדי לראות כיצד הוא נע ואיך זה עובד.
אני מקווה שעם מידע זה תוכלו ללמוד עוד על השעון האסטרונומי של פראג ומאפייניו.